הספרייה שלנו

נותרה הסוכה בודדה ושוממה

מאת גיא גרדי

   |   

14 בפברואר 2016

ביכורים לחג הסוכות

חג סוכות הוא חג שהותיר על ילדותי רושם גדול. ראשית היתה זו חגיגת הבניה, כבר למחרת ראש-השנה התחילה ההתרחשות בחצר הקיבוץ. צוות הבניין הניח מערומי קרשים- קרשי פיגומים, בכל פינות הקיבוץ, כדי לצמצם את הפורענות. צוות הנוי גם הוא הוסיף משלו וערם ערמות סכך. בגני הילדים, בחצרות, ברחבת הדשא הגדול של חדר-האוכל, המון סוכות החלו נבנות. כולם היו מעורבים במלאכה: "המומחים" בנו את מסד הסוכה, ההורים התגייסו להשלים את מלאכת הבנייה ולצפות אותה בסכך, הגננות ניצחו על ילדי הגן והכיתות אשר הכינו קישוטי נייר, ציורים ושרשראות. שינויי מזג-האוויר, תחילת השנה וההכנות לקראת החג חברו יחדיו למערבולת של ריגושים חושניים: המולת הפטישים ומצהלות הבניה, ריחות הסכך וההדרים, טעמים חדשים (תמרים, רימונים, אשכוליות..), החצבים, המולת החצר סביב קטיף הכותנה, היינו שיכורים מההתרחשות שעטפה אותנו.

ובערב החג זהרו הסוכות כולן. בחזיתן שלט צבעוני- "ושמחת בחגך והייתה אך שמח", ובפנים חגיגה: שרשראות של נורות צבעוניות, של טבעות נייר צבעוני, של חרובים המושחלים בחוט ועלו על כולם כמובן ביכורי שיחי הכותנה המלבינים ביופיים. ובמרכזה של הסוכה- ייצוג נאה לארבעת המינים, עם שינויים קלים: במקום אתרוג- לימון גדול וצהוב בתוך מקלעת עלי דקל, במקום הדס משולש עלים- הדס מהגינה, ובמקום לולב- ענף צעיר של דקל. שרנו- "שלומית בונה סוכה מוארת וירוקה.. שלומית בונה סוכת שלום", וגם "פטיש מסמר ניקח מהר.." וגם "סוכתי הסוכה נהדרת וירוקה..", ברכנו מברכות החג, אכלנו מהמטעמים (קליפות הדרים מסוכרות), שמחנו בחגנו והלכנו לדרכנו.  ולמחרת השמחה נותרה הסוכה בודדה ושוממה- "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה:" (ישעיהו, א', ח'). ואנו חזרנו לשגרת היום יום. חג סוכות הותיר על ילדותי רושם אדיר, אך רק על ילדותי.

בבגרותי בעין-חרוד, הפך החג לטורדני וילדותי, חג הגננות. לי המתבגר ולחברי כבר לא היה עניין בו, אנו נמשכנו להיכן שהייתה ההתרחשות האמיתית והמשמעותית- אנו הלכנו אל עולם המבוגרים. ועולם המבוגרים היה נטוע עמוק בעונה החקלאית, בתעשייה ובבנייה. נטשנו את הסוכות ועברנו אל המוסך, הרפת, השדה, המדגה, דיר הצאן והמפעל. כמתבגרים הבנו היטב את המסר, עולם המבוגרים אינו בסוכה ובחג, אלא, בחומר, במעשיות, במסחר, ובבנייה. והסוכה? היא כפי שציינתי שייכת לעולם הילדות, לעולם הנאיבי, התמים, עולם האגדות והסיפורים- סיפורי עמים, סיפורי התנ"ך וסיפורי חז"ל.

בתרבותנו, הסוכה הנה סמל לערך מכונן המכוון בעיקר אל עולם המבוגרים ולא אל עולם הילדים. הסוכה היא סמל לארעיות, לשפלות, לצניעות. הסוכה שנקראת "סוכת האמונה" היא ביטוי להעדפת הרוח עלפני החומר והיא ניצבת כנגד המציאות הארצית "הבעלבתית" שבה אנו מקיפים את עצמנו בעוד ועוד חומר ורכוש כדי להרגיש ביטחון וערך עצמי. הסוכה מזכירה לנו כי לא רכוש ולא צבירת נכסים יוצרים ביטחון ובוודאי לא תחושת ערך-עצמי. יתר על-כן, כל אלו מביאים לתופעת- ".. וישמן ישורון ויבעט..", קרי להתרחקות מהאמונה ולטיפוח גאווה, יהירות ועם אלה שטחיות וגסות הלב.

הציווי- "..בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא, כג, מב-מג), איננו רק לשם אזכור המאורע ההיסטורי של יציאת מצרים, אלא, לשם הנגדה בין דרככם- הדרך המתוקנת ודרך מצריים- הדרך ההרסנית. הנגדה זו חוזרת שוב ושוב- ".. כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד: וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד:.." (דברים, יז', יד-יז). את הציווי "ולא ישיב את העם מצרים.." ניתן להבין פיזית ורוחנית, רוחנית- אל תשובו לדרך מצרים שסופה ריבויי- "סוסים" (עוצמה צבאית), "נשים" (תענוגות), "כסף וזהב" (עוצמה והיררכיה שלטונית). עוצמה זו היא התשתית והיסוד לשלטון הדיכוי והאלימות שמפעילה מצרים על עבדיה.

תורת ה', מצווה שוב ושוב על התרחקות מדרך רשעה זו: עשרת הדיברות, השבת, השמיטה, היובל, דיני "גר יתום ואלמנה", וכמובן הסוכה הם ציוני דרך לכיוון הפוך מזה של מצרים.

סכנת "המיצריות" מרחפת מעל ראשם של המבוגרים ולא של הילדים. תמימותם של הילדים מרחיקה אותם מכל זה ולא להם נועדו המצוות וציוני הדרך הללו. ולכן, כאשר מואסים המבוגרים בכל אלו ומרוקנים אותם מתוכן ממשי, מאבדת הסוכה את זכות קיומה והיא חסרת ערך, קישוט ריק.

אנו המבוגרים זקוקים לסוכה. עלינו לבנות אותה, לקשט אותה, לשבת בה ולשיר בה שירי מבוגרים, או אז יבואו אליה בשמחה גם ילדינו.

חג-שמח, גיא

  • הכל
  • דברים שכתבו עלינו
  • דברים שכתבנו
  • ללא קטגוריה
  • ניגונים
  • סרטונים
  • פודקאסטים
האדמו"ר מהקיבוץ - אתנחתא

חסיד במיל'

פרקים נוספים של תא שמע הפודקאסט הבית ישראלי

שיעורים אקטואליים מפי מורים, אנשי קהילת בית ישראל ובוגרי המכינה בשיח על נושאים הנוגעים בחיינו …

מחרוזת ניגונים

מחרוזת ניגונים

לניגונים נוספים מוזמנים להכנס ליוטיוב שלנו:

מוישי פרידמן על חינוך, טבע ושכונה בחוות דעת

מוישי פרידמן על חינוך, טבע ושכונה בחוות דעת

הכירו את מוישי פרידמן, תושב שכונת גילה בירושלים שמנהל את מרכז "חוות דעת"- מרכז החדשנות …

שאלה תשובה | יעל ותמר

יעל סרלין בראיון על אומנות, שורשים ובית ישראל

יעל סרלין, אמנית רב תחומית שגדלה בקיבוץ והחליטה לחזור בתשובה, ותמר צייטלין, ציירת שעזבה קהילה …

"רצון - ללמוד מתוך מוטיבציה פנימית" (3/5) ~ענת לבקוביץ'~ רצון ורצון נגדי

ענת לבקוביץ על רצון ורצון נגדי, למידה מתוך מוטיבציה פנימית

~ענת לבקוביץ'~ רצון ורצון נגדי ענת היא הרכזת הפדגוגית של בית הספר, מנחה מוסמכת מטעם …

דב אלבוים מארח את אילון שמיר לשיחה מרגשת על גורדון, אור וחושך, נוכחות ובית ישראל.

דב אלבוים מארח את אילון שמיר

דב אלבוים מארח את אילון שמיר לשיחה מרגשת על גורדון, אור וחושך, נוכחות ובית ישראל.מידע …

הושע פרידמן בטקס הדלקת המשואות, יום העצמאות תשע''א 2011

הושע פרידמן מדליק משואה

ראיון עם גיא גרדי - קרן שח"ף

גיא גרדי על קהילה עירונית

גיא גרדי, ממייסדי קיבוץ בית ישראל, מתוך סרטון של קרן שח"ף על קהילות צעירים משימתיות …

ציפורה פרידמן בן שלום - בסנדלריה בסעד תשנ''ז

ציפורה פרידמן בן שלום בסנדלריה

קטעים מתוך ריאיון שהתקיים עם ציפורה בסנדלריה בסעד, ע"י חברי גרעין לֹטם. הוקרן בערב לזכרה.

מכינת בית ישראל חוגגת 20 שנה

רגעים מכנס עשרים שנה למכינת בית ישראל

על צניעות, גורדון ו'בית ישראל' / יואב שורק

על צניעות, גורדון ובית ישראל

בכ"ד שבט חל יום השנה לפטירתו של אהרן דוד גורדון, לפני תשעים שנה בדיוק. בשנים …

התחדשות בחינוך ובחנוכה

"להעלות את מלוא כוחותיהם הגנוזים, לחנך ליחס של כבוד לטוב, ליפה ולחופש…" (יאנוש קורצ'אק).אין ספק …

ציונות וחלוציות בימינו

"דור מחדש ויוצר אינו זורק לגל האשפה את ירושת הדורות…" (ברל קצנלסון)את מוקי צור, מחנך, …

מה בין שיטת ניופלד לפורים?

למה אנחנו זקוקים להיקשרות בשביל להיות עצמאיים? למה הרבה ילדים בוכים דווקא בפורים? מה הצורך …

piyutimage

נגון לפיוט "כי אנו עמך"

נגון לפיוט "כי אנו עמך" מתוך תפילת ערב יום הכפורים, כפי שמושר בקהילת הקבוץ העירוני …

נגון לפיוט "כי הנה כחומר"

נגון לפיוט "כי הנה כחומר"

נגון לפיוט ״כי הנה כחומר ביד היוצר״ מתוך תפילת ערב יום הכפורים, בלחן המיוחס לר' …

נגון לפיוט "אמנם כן"

נגון לפיוט "אמנם כן"

נגון לפיוט "אמנם כן" מתפילת ליל יום הכפורים, כפי שמושר בקבוץ "בית ישראל", ע"פ לחן …

נגון לפיוט "יעלה תחנוננו"

נגון לפיוט "יעלה תחנוננו"

מילות הפיוט:יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב. וְיָבוא שַוְעָתֵנוּ מִבּקֶר. וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ.עַד עָרֶב:יַעֲלֶה קולֵנוּ מֵעֶרֶב. וְיָבוא צִדְקָתֵנוּ מִבּקֶר. …

האדמו"ר מהקיבוץ

100 ישראלים

100 ישראלים מעוררי השראה

במעלה הכרמלי

אדמור בכיפה סרוגה

על קיבוצים עירוניים – שמעתם?

בלי רפת או לול, שני קיבוצים מרכזיים שפועלים הרחק מאור הזרקורים מבקשים לגשר בין דתיים …

הנביא מדגניה א': האם כתבי א.ד. גורדון הם התרופה לקרע בעם?

אחת לשנה מתקיים בירושלים ערב זיכרון, "יארצייט" בשמו המסורתי, לאהרון דוד גורדון, מחשובי ההוגים הציונים. …

להיכנס לכיתות, נגמר השיעור

כתבה בעיתון "הארץ" על פרוייקט "כיתה בטבע", 17.05.19 בחינוך המיוחד קוראים לזה "טיפול בשטח", בחינוך …

האור הגנוז – לימוד ביתי להדלקת החנוכיה

הלימוד עוסק באור ובדרכים לגלותו במציאות חיינו. ננסה להבין איזה מין אור נברא ביום הראשון, …

נותרה הסוכה בודדה ושוממה

ביכורים לחג הסוכות חג סוכות הוא חג שהותיר על ילדותי רושם גדול. ראשית היתה זו …

גורדון בשבילי

גורדון בשבילי הוא דמות המנהיג הרוחני שלא תובע עבור עצמו אלא עבור הציבור; שנאמן לעם …

שקית זרעים – משמעויות מעבר מקהילה צעירה לבוגרת

"אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ." (תהלים קיח) …

הבשורה של הפריפריה – תפקיד הקהילות

בבואנו כקבוצה לפריפריה, וכמי שבחרו לחיות בה את חייהם באופן מלא, תפקידנו המרכזי הוא לזהות …

גלילה למעלה
דילוג לתוכן